שני קוסמים (ספורים מתחנת האוטובוסים) 

שני קוסמים הגיעו לתחנת האוטובוסים הגדולה. אחד היה לבוש לבן וידע לעשות קסמים ביום. השני היה לבוש שחור וידע לעשות קסמים בלילה. שניהם הגיעו כדי למצוא בית לגור בו, בית באזור התחנה הגדולה של האוטובוסים. הם שמעו שהרבה מאוד אנשים עוברים בכל יום בתחנת האוטובוסים הגדולה. הם גם שמעו שהרבה אנשים גרים מסביב לתחנת האוטובוסים הגדולה וכל אחד מהם חשב שיוכל להתפרנס בכישוריו שלו לכל דורש, במקום שיש בו כל כך הרבה אנשים. שניהם עייפו מנדודים בעולם הרחב ורצו להשתקע במקום אחד.

הם הגיעו לתחנה ביחד. לפני כן נפגשו ערב
אחד, בדרך, כאשר הקוסם השחור חנה באחד הלילות על אם הדרך, הוא הבעיר מדורה והזמין את הקוסם הלבן שעבר שם, להצטרף אליו. שניהם נהגו לעשות את מסעותיהם רגלי. לא נסעו באוטובוסים ולא לנו באכסניות או מלונות.

לילה מהנה של שיג ושיח ליד להבות המדורה, עבר על שני הקוסמים. כשקרניים ראשונות של זריחה החלו להאיר את האופק, החליטו שני הקוסמים, השחור והלבן, לחבור יחד, להמשיך אל תחנת האוטובוסים הגדולה ולמצוא בית שיתאים לשניהם. והם מצאו.
היה זה בית גדול ומרווח עם תיקרה גבוהה. בית ובו חמישה חדרים. ארבעה חדרים קטנים ואחד גדול. החדר הגדול היה ממש אולם עם ריצפת אבל יפיפיה ובאמצע האולם- בריכת מים ובה מזרקה והמים מפכים כל הזמן ומשמיעים רחש פכפוך נעים. ומן המזרקה, מפל מים קטן ממנו זורמים המים אל תעלה צרה שדפנותיה משובצות בצדפים ואבני טורקיז. תעלה זו מובילה אל החצר הגדולה- שם בנויה בריכה נוספת אשל בה שטים דגי זהב ופרחי מים צפים בה. ליד הבריכה שני עצי זית עתיקים וביניהם ספסל אבן.
מעברה השני של החצר מול האולם הגדול, היה המטבח. מטבח רחב ידיים ובו כירה גדולה ותנור וכלי נחושת רבים. סירים. מחבתות, תרוודים ומסננות היו תלויים שם מסביב על הקירות. סופר לשני הקוסמים כי קודם היה הבית ביתו של איש סוחר, עשיר מופלג שהיתה לו חנות שטיחים גדולה וגם טבח מיוחד במינו שהיה מכין מטעמים מופלאים ביותר. ביתו של האיש העשיר היה מפורסת בדלתותיו הפתוחות ובאירוח האנשים ובסעודות הגדולות שהיו שם.
יום אחד, כך סופר לשני הקוסמים, החליט האיש העשיר למכור את ביתו ולצאת למסעות בעולם. הוא סיפר לידידיו כי באחד הלילות ישב על ספסל האבן ליד הבריכה ואז שמע את עצי הזית מדברים אליו. הם אמרו לו כי עליו לחיות את חייו, חייו האמיתיים. הידידים החליטו פה אחד כי האיש העשיר יצא מדעתו, נדו בצער בראשם ואחרי זמן שכחו אותו.
שני הקוסמים, השחור והלבן, התרשמו מהבית ומהסיפור על האיש העשיר. הם קנו את הבית. כך החלו חייהם של שני הקוסמים בבית החדש. כל אחד מהם פגש אנשים, נתן עצות, עשה קסמים, סיפר סיפורים ויצא לביקורי בית לצרכי ריפוי.
הקוסם הלבן עבד ביום והקוסם השחור עבד בלילה והם לא נפגשו כמעט בתוך הבית היפה והמיוחד שקנו ביחד. רק לפעמים, עם שחר כשהיה הקוסם הלבן קם ויוצא להתבונן בזריחת השמש, היה הקוסם השחור שחזר מעבודתו הלילית, מצטרף אליו ויושב עמו מעט על ספסל האבן ליד עצי הזית.
שניהם חשו עצב ואכזבה והרגישו בודדים בבית הגדול. הם כמעט לא התראו ולא שוחחו בינהם.
כך חלפו ימים-
ובאחד הלילות התעורר הקוסם הלבן, הוא שמע רחש, ידע שאין מלבדו עכשיו איש בבית. להפתעתו ראה את הקוסם השחור יושב ליד שולחן העץ הגדול, סועד את ליבו בארוחה לילית. הצטרף אליו הקוסם הלבן לסעודה. מאז קנינו את הבית אנחנו כל כך עסוקים- אמר הקוסם השחור- הרי לא כך חשבנו, לא כך רצינו שחיינו ייראו. אנחנו זקוקים לשינוי. הקוסם הבן הסכים עמו בניד ראש. נשאל בעצת עצי הזית אמרו שניהם יחד.
יצאו שני הקוסמים וישבו על ספסל האבן שניצב בין שני עצי הזית. הם עצמו את עיניהם ובקשו עזרה והבנה והדרכה. הם לא ידעו למה לצפות. הם ישבו והמתינו. כל אחד מהם החל לחוש תחושה של רוגע והבנה שלא הבינו את פשרה. כך ישבו עד שקרן ראשונה החלה להאיר באופק. פקח הקוסם הלבן את עיניו והתבונן סביבו. הוא לא ראה את חברו, הקוסם השחור. הוא הבחין כי הוא עצמו לבוש בגד אפור שזור בחוטי כסף זוהרים.
פקח הקוסם השחור את עיניו ולא ראה את חברו, הקוסם הלבן. גם הוא הבחין כי במקום בגדו השחור, לבוש הוא עתה בבגד אפור שזור בחוטי כסף זוהרים.
בבת אחת הלמה בהם הידיעה, הם הפכו לאחד. כל הידיעה, ההבנה, הזיכרון של הבריאה כולה היתה בתוך האחד, הקוסם האפור.
אהבה אין סופית זרמה מתוכו החוצה כמו טבעות של אור.
והשמש עלתה והאירה ליום חדש על חייו ועל ביתו של הקוסם האפור.